נגישות ושילוב בעלי צרכים מיוחדים

שילוב של ילדים ובוגרים בסביבה נגישה לבעלי מוגבלות תנועה

יצירת מרחב נגיש כתנאי ראשוני לשילוב נכים ובעלי צרכים מיוחדים

נגישות היא למעשה תנאי בסיסי הכרחי לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים, מוגבלים בתנועה ונכים במרחב הציבורי.
כיום קיימות הגדרות ברורות לגבי יצירת מרחב נגיש בכל מקום בו ניתנים שירותים לציבור הרחב.

תקנות הנגישות הנובעות מחוק שוויון הזדמנויות אינן משאירות מקום לבחירה ומגדירות שלבי תכנון וביצוע לתנאים פיזיים נגישים
מי שאמון גם על התכנון וגם על סקירת המצב ומתן אישורי נגישות לצורך אכלוס הוא יועץ נגישות מורשה.

שילוב בעלי מוגבלות תנועה בחיי היומיום בכל הגילאים מחייבת לעיתים התאמות מינוריות ולעיתים אמצעים מיוחדים.
הטמעת תקנות נגישות ויצירת מרחב נגיש לא ניתנת להתעלמות כיום בעיקר במקומות ובניינים חדשים.
במבנים ישנים גם מבני ציבור עדיין ניתן למצוא מקומות שאינן עומדים בתקנות הנגישות.

נגישות ושילוב לאור דעת קהל

ראוי לציין כי לחץ ציבורי ודעת קהל אוהדת מהווה לעיתים זרז בהפניית משאבים לביצוע שינויים, והפיכת מרחבים קיימים לנגישים.
אך על אף זאת לעיתים אנו שומעים מדי פעם על ילד עם מוגבלות תנועה המשתמש בכיסא גלגלים למשל.

שנמנע ממנו להיכנס לגן שבו הוא אמור לעבור שילוב אל קבוצת גיל רגילה בהתאם ליכולותיו הקוגניטיביות התקינות.
באותה מידה אנו שומעים על מוגבל תנועה בוגר שנמנעת ממנו הגישה למקום ציבור בו הוא מחויב להתייצב לקבלת שירות.

אלה מקרים שאינם נפוצים אך עדיין לאחר שנים כה רבות עולים לכותרות מדי פעם.
בעיקר כאשר מדובר במוסדות של רשויות מקומיות שאינן עשירות ואין בידם להשקיע מספיק משאבים בנושא על אף דרישות החוק.

שילוב במסגרות חינוך ומקומות עבודה נגישים

נגישות ושילוב בעלי צרכים מיוחדים מתרחשת כיום החל מגילאים צעירים (גן ילדים) ועד להשמה במקומות עבודה.
בכלל זה תוכניות העדפה מתקנת בתעסוקה כלפי אוכלוסיות אלה בגופים ציבוריים.

אף על פי כן במקרים רבים יש צורך לבצע התאמות נגישות מיוחדות על מנת לשלב בעל מוגבלות ספציפית.
מעבר לתקנות הנגישות הכלליות שבהן חייב לעמוד כל מרחב ציבורי שבו נותנים שירותים או שהכניסה אליו חופשית.

שילוב ילדים עם צרכי נגישות מיוחדים

בישראל מושם דגש ומשקעים מאמצים על שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים מבחינה קוגניטיבית, התנהגותית ורגשית.
לצד זאת שילובם של ילדים שתפקודם הקוגניטיבי תקין והם רק בעלי מוגבלות תנועהה אינו כה מקובל.

לכן במרבית המקרים כאשר מדברים על שילוב של יד בעל צרכים מיוחדים המוגבל בתנועתו יש לערוך תסקיר נגישות ולהתקין מרחב נגיש.
כאשר מדובר בשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים עם מוגבלות תנועה על פי רוב יש לוודא כי קיימת רמפה אל תוך חלל בכיתה או הגן.

יש לוודא שהסידור הפנימי מאפשר מעבר חופשי וחשוב לא פחות שיש שירותי נכים בעיקר בגיל מבוגר יותר.
בגנים ובבתי ספר עירוניים יש תקנות נגישות אך לעיתים גם שם יש לרווח ולהזיז שולחנות על מנת לאפשר גישה לילד עם צרכים מיוחדים.

בגנים פרטיים לגילאים צעירים יותר לא מתאפשר על פי רוב שילוב בעיקר בשל העובדה שתקנות הנגישות אינן מאלצות אותם ליצור מרחב נגיש.

יצירת מרחב נגיש במקומות עבודה לבוגרים עם מוגבלות תנועה

החלטות ממשלה משקפות את הצורך בשילוב בעלי מוגבלות תנועה בעבודה במקומות רגילים.
בעיקר כאשר התפקודים הקוגניטיביים מאפשרים עמידה בדרישות התפקיד.

על אף ההחלטות המספקות העדפה מתקנת בהעסקת עובדים בגופים וחברות ציבוריות.
ובנוסף יצירת תנאים תומכים על ידי סיוע בשכר לגופים אלא המציאות משתנה לאט מאוד.

לעיתים יצירת מרחב נגיש במקום העבודה הספציפי מהווה מכשול ונדרש לבצע התאמות בהתאם למגבלות התנועה של העובד המיועד.
לדוגמא, יש לבצע התאמות מיוחדות כגון יצירת עמדת עבודה נגישה לעובד יושב בכיסא גלגלים.
יש לוודא כי המעברים השונים בין חללי מקום העבודה אינם מהווים מכשול.
ועוד.

לסיכום – נגישות ושילוב בעלי צרכים מיוחדים הולכים יד ביד וככל שתהייה הקפדה על יצירת מרחב נגיש גם בבתים קיימים.
שילוב של בעלי מוגבלויות תנועה בחיי היומיום של החברה הרגילה יהיה קל יותר.

זאת הסיבה שכיום לא ניתן לקבל רישיון אכלוס לאו רשיון לפתיחת עסק ללא עמידה בתקנות הנגישות.
האחראי על יישום התקנות ואישורן הוא יועץ נגישות מורשה שעבר הכשרה מתאימה ורישוי לעסוק בכך.