איך לשכנע בן זוג להצטרף להדרכה הורית?

מתי כדאי לפנות לגורם מקצועי שאינו חלק מהמשפחה ו/או חלק מהצוות במסגרת החינוכית?

הילד קצת חסר גבולות ומקשיב רק להורה השני אז האם כדאי ואיך לשכנע בן זוג להצטרף להדרכה הורית

איך לשכנע בן זוג להצטרף להדרכה הורית היא שאלה שמתחבט בה פעמים רבות אחד ההורים אשר נקלע למצבי תסכול וחוסר אונים בתהליכי התמודדות מול הילד/ים.

במקרים רבים כאשר מתעוררים קשים סביב גידול הילדים בעיקר כאשר ההתמודדות ההורית היא חלק מחיי היומיום עמוסי אתגרים ותסכולים שאינם חלק מעולמם של הילדים.

ההתמודדות עם הילדים עלולה לעורר אי הסכמות ואפילו עימותים בין שני בני הזוג כאשר אחד מבני הזוג יכול להציע פניה להדרכת הורים פרטנית ואילו בן הזוג השני מתנגד בתוקף.

אז מי יכול לעזור לי לשכנע בן זוג להצטרף להדרכה הורית כאשר בן זוג לא רוצה הדרכת הורים ולעיתים מסרב אפילו להגדיר את המצב כבעייתי?

איך לשכנע בן זוג להצטרף להדרכה הורית

הדרכת הורים אינה טיפול זוגי אבל….

הדרכה הורית היא לא בהכרח באופן ישיר ייעוץ זוגי על אף שלעיתים יש נגיעה במערכת היחסים הבין הורית ברקע צרכי ההתמודדות עם הקשיים שמתעוררים סביב הילד.

לכן לעיתים התשובה המתאימה לשאלה איך לשכנע בן זוג להצטרף להדרכה הורית היא:
לא לשכנע! אפשר להתחיל לבד ולראות האם ישנה תזוזה בעמדת בן הזוג זמן מה לאחר תחילת הייעוץ.

ואולי הייעוץ החד הורי על אף שהוא פחות עדיף, הוא בכל זאת נקודת פתיחה אפשרית לתהליך שינוי בהתמודדות עם קשיים שאנחנו פוגשים במהלך גידול הילדים וההורה השני יצטרף בהמשך.

אז מתי כדאי לפנות לגורם מקצועי בתחום הדרכה הורית לפני שיהיה מאוחר

מבלי להיכנס לפרטי מקרה כזה או אחר, מאחר וכל ילד וכל משפחה הם מיוחדים ושונים זה מזה ננסה לתת מענה פשוט למספר שאלות שהתשובה להן יכולה להוביל כל הורה לבחון את עמדתו לקבל החלטה מתאימה למשפחתו ולו.

האם יש לי תקשורת עם הילד

האם אני נמצא עם הילד ובן הזוג בדו שיח מינימלי המאפשר (בכל רמת גיל) עריכת בירורים מתוך עמדת קבלה וכבוד הדדי.

מתי והאם מתרחשים פיצוצים ביני או בין בן הזוג לילד?

האם מערכת היחסים בין הילד לאחד ההורים ו/או שניהם מגיע לנקודת רתיחה ופיצוץ על בסיס יומיומי?

האם למערכת יחסים מול הילד מתגנבת תחושת חוסר אונים הורית?

האם אתם ההורים או רק אחד מכם, מוצאים את עצמכם מתמודדים עם מצבים בהם אתם פשוט חשים חוסר מוצא שצף ועולה עם כל עימות מול הילדים.

מי מאבד ראשון את השליטה הילד או אחד ההורים?

לא כל כך משנה מי מאבד שליטה ראשון השאלה אם אתם ההורים ולפחות אחד ההורים מצויד בכלים לעצור את המצב ולהחזירו לשליטה.

האם התחלתם ההורים להגדיר את הילד כילד מעצבן או תיוג אחר?

אם אתם ההורים מתחילים לראות את הילד כגורם אשר מפריע ומשבש דרך קבע את שלוות הבית? האם הילד מראה לכם רק צד אחד והוא מעצבן.