תהליך העיור – הריסה והתחדשות עירונית

גם שינויי ייעוד קרקע וגם שינוי ייעוד מבנה כאמצעי להתחדשות

מול מגמות גידול דמוגרפיות בישראל מתרחש תהליך עיור מזורז

תהליך העיור בישראל מתאפיין בגלים אשר מושפעים גם משינויים וגידול דמוגרפי וגם מהתפתחות התעשייה.
במקרים רבים שינויים אלה מלווים בהריסת מבנים ישנים, להתחדשות עירונית ושינויי ייעוד קרקע בסביבת הערים או באזורי מסחר ותעשייה.

מקובל לשייך את תהליך העיור לשינויים ונדידת אוכלוסיה אל המרחב העירוני עקב המהפכה התעשייתית.
תהליך העיור המודרני החל בתחילת המאה ה-18 אך ההיסטוריה הקלאסית מספרת לנו שהופיע כבר לפני אלפי שנים.
גם בעת העתיקה היו מרכזים עירוניים שהיוו את ליבה הפועם של החברה האנושית באותה תקופה.

היו אלה מרכזי מסחר, ידע ומוקדי כוח שלטוני בעלי השפעה גם על המרכז העירוני וגם הסביבה הכפרית כאחת הרחוקה.
הנדידה והמעבר אל העיר התרחשו בעבר מתוך חיפוש אחר פרנסה וביטחון וחוסר יכולת קיום עצמי בפריפריה.

תהליך העיור החברתי תרבותי הישראלי

בעשרות השנים האחרונות אנו עדים גם בישראל לתהליך העיור החברתי או תרבותי.
תהליך העיור הזה מתבטא בנדידה של אוכלוסיות צעירות אל מרכזי הערים נדידה מתוך בחירה חברתית.
ישראל היא מדינה קטנה ואף על פי כן אנו עדים לשני תהליכים מקבילים אשר משפיעים על תהליכי העיור.

שינויים המשפיעים על העיור בישראל

  • מימד אחד של עיור מקורו בריבוי טבעי של האוכלוסייה והצורך לבצע שינוי ייעוד קרקע מחקלאות לבנייה עירונית.
    זהו תהליך עיור הדרגתי שנמשך על פני הדורות ומושפע כמובן גם מהחלטות ונטיות של השלטון המרכזי לפיזור האוכלוסייה.
  • מימד נוסף הינו תוצר של הפניית משאבי פיתוח והקמת שכונות וישובים עירוניים למקומות שבהם אין התיישבות כלל.
    ישובים עירוניים אלה קמים באזורים לא מיושבים כלל על ידי ישראלים לדוגמא אריאל, עמנואל, גבעת זאב וכו'.
  • מהפכת ההייטק ופריחתו כתעשייה מובילה בישראל הביאה גם להקמת מרכזי הייטק בשולי ומרכזי הערים.
    לצד נדידת עובדי הייטק ורצונם לעבור ולחיות בסביבה עירונית בקרבת עבודתם.
    מחירי הדיור לא תמיד מאפשרים זאת, אך עליית הביקושים למגורי צעירים בקרבת מרכזי תרבות ופנאי.
    יחד עם הרצון להצעיר את מרכזי הערים ולעודד התחדשות עירונית, הביאו להריסת מבנים ישנים או שינויי ייעוד למבנים.
    לדוגמא הפיכת אזורים שלמים מסדנאות, בתי מלאכה ומסחר לבניינים ואזורי מגורים
  • מימד נוסף הוא תהליכי התיישנות מבנים שגילם מגיע ל-60-70 ואף 80 שנה או יותר.
    בעיקר בשכונות ישנות בהם עוברים לגור צעירים שמבקשים להתגורר בקרבת מרכזי הערים.
    מבני מגורים ישנים רבים עוברים תהליכי שימור או פינוי בינוי הכולל הריסת מבנים והקמת מבני מגורים חדשים.

פריחת ההייטק והשפעתו על מגמות העיור עכשוויות

התפתחות ההייטק בישראל שימש מאין קטליזטור (זרז) לתהליך העיור בעשורים האחרונים.
מתוך מגמה למנף את היכולות בתחום ההייטק ליצירת מקומות עבודה הופנו חברות הייטק אל ערי הפריפריה.
ההנחה הייתה שהעובדים יעברו לגור בערי הפריפריה בקרבת המפעלים שהוקמו,
לדוגמא בקריית גת (אינטל) יקנעם, כפר סבא, רעננה ועוד.

ברבים מהמקומות בהן התפתחו מרכזי תעשיית הייטק תהליך העיור נגמר בהקמת מרכז ההייטק.
במקרים רבים עובדי ההייטק בעיקר הצעירים החילוניים ושאינם נשואים, לא עברו לגור בערים הסמוכות.
צעירים רבים בישראל בעיקר בחברה החילונית מנסים למצוא מגורים ככל היותר קרובים למרכז ההומה של תל-אביב.
אבל לא רק צעירים מנסים לעבור לגור במרכז של המרכז, גם מבוגרים ללא ילדים בבית ו/או פנסיונרים שוחרי תרבות פנאי מנסים להתמקם קרוב ככל היותר למרכז העיר.

בישראל תהליך העיור דינאמי ומשתנה בהתאם לאופנות ומשאבים כלכליים של פלחי אוכלוסייה שונים.
לתעשיית ההייטק השפעה ישירה על נדידת הצעירים גם חסרי יכולת אל שכונות ישנות ובניינים מטים ליפול.
רמת ביקושים גבוהה למגורים והחלטות של השלטון המרכזי, העיריה, או השלטון המקומי בתחום ההתחדשות העירונית.
תמ"א 38, תמ"א 38 א ושינויי ייעוד קרקע ושינויי ייעוד מבנים כאמצעי לעידוד התחדשות עירונית.
תהליכי התחדשות עירונית המתחייבים על מנת לאפשר ולנצל את השאיפה לעבור לעיר המרכזית ליצירת תהליך עיור טבעי.

תהליך עיור

תהליך העיור כמענה למחסור בקרקע

חלק מתהליכי ההתפתחות העירונית בישראל מושפעים מהמחסור בקרקע זמינה לבנייה בעיקר במרכז (גוש דן).
כתוצא מכך ישנם ישובים כפריים שנשאבו ונבלעו בתוך שכונות וישובים עירוניים.
לדוגמא קיבוץ גליל-ים ואפילו מושב מלל שהופכים אט אט לישובים עירוניים לכל דבר.
תהליכי שינויי ייעוד קרקע הם כיום הכלי המרכזי בהם נותנים גופי התכנון ממקומיים וגם רשות מקרקעי ישראל מענה למגמות תהליך העיור הישראלי.

ואף על פי כן צעירי ישראל ממשיכים לנסות ולעבור אל מרכזי העיר ולכן ממשיכים תהליכי ההתחדשות העירונית.
תהליכים אלה מלווים בהפיכת מבנים צמודי קרקע למבני קומות או הריסת מבנים קיימים ישנים ובניית חדשים במקומם.
וזאת תוך הקפדה על בנייה של חלק מהדירות למגורי צעירים (סטודנטים ו/או זוגות צעירים).