חטיפת ילדים בישראל

האם עדיין, בימינו אלה מתרחשת חטיפת ילדים בישראל?

האם ישנה כיום אפשרות לבצע חטיפת ילדים בישראל, לחטוף תינוקות או ילדים ולהעלימם במקום לא נודע בישראל?
או להוציאם אל מחוץ לגבולותיה של המדינה ללא ידיעתו של מי שאמור לטפל בילד ולו חזקת המשמורת.

האם פרשת ילדי תימן החטופים חוזרת על עצמה?

מחקרים עדכניים מוכיחים בבירור שהחברה המודרנית בכלל והחברה הישראלית בפרט עוברת תהליכים שבהם גוברת האלימות הבין-אישית וסכסוכים רבים עוברים לפסי אלימים.
גם הילדים בהיותם אחת החוליות החלשות בחברה חווים עלייה בהתנהגות האלימה כלפיהם.

יש לציין שחטיפת ילדים בישראל הינה בלתי חוקית ומהווה עבירה פלילית שלצידה עונשים כבדים.

חטיפת ילדים הינה כל מקרה אשר בו מי שאינו מוסמך לכך פועל להעברת חזקה ומשמורת על הילד בניגוד להוראות החוק.
קיימים מקרים בודדים, אך נוראיים, של חטיפות בישראל על רקע פלילי של התעללות וניצול מיני של ילדים וגם חטיפות לצורך כופר.

על אף שמקרים אלה מזעזעים ומעוררים חלחלה הרי שמרביתם של מקרי החטיפה אינם מתפרסמים ואינם מגיעים לידיעת הציבור. כמובן שגם במקרים אלה גלומה טרגדיה אנושית שלא באה על פתרונה.

מה אומר החוק בישראל?

החוק בישראל ברור למדי בהתייחס לחזקת המשמורת על ילדים בכל גיל ובכל מצב. בנוסף חתומה ישראל על אמנות בינלאומיות ובעיקר אמנת הג 1980 אשר מעגנת ומבהירה את זכויותיהם של ילדים וחובותיה של המדינה לשמור ולמלא זכויות אלה.

חוקי המשפחה ומשמורת הילדים בישראל עוברים שינויים תמידיים ומתעדכנים מדי כמה שנים. לדוגמא השינויים שהועברו באחרונה לגבי משמורת ילדים קטנים במקרים של גירושים.

בעבר ילדים קטנים ותינוקות היו באופן אוטומטי עוברים לחזקת האם אלה אם נפסק אחרת. כיום שונו החוקים והגיל ירד משמעותית להעדפת האם בזכויות המשמורת.

חטיפת ילדים

בפועל בתי הדין לענייני משפחה פותחים את דלתותיהם לדיון בזכויות המשמורת כמעט בכל גיל של הילדים. בכל דיון משפטי שבו מועלה שאלת המשמורת, אזנם של השופטים קרויה לדברי ההורים והמלצותיהם של גורמי הרווחה כאחת.

לעתים כתוצאה מאי הסכמה והתנגדות של אחד ההורים או מי מבני המשפחה, מתעורר ויכוח הנסוב על זכויות המשמורת או הביקור של הילדים. כתוצאה מהויכוח במקרים קיצוניים תתקיים גם חטיפת ילדים בישראל על אף שברוב המקרים גורמי האכיפה והרווחה מצליחים למנוע מקרים כגון אלה.

אמנת הג מתייחסת לילדים בכל הגילים, אולם יש בה התייחסות מיוחדת לילדים קטנים ותינוקות חסרי ישע.

באמנה כלולים גם חוקים והנחיות לגבי מצבים משפטיים מורכבים כאשר תינוק חסר ישע (ילד בכל גיל אשר עדיין סמוך על שולחן הוריו) נחטף על ידי אדם שאינו האפוטרופוס החוקי שלו ואינו הורה שהילד אמור להיות בחזקתו.

סוגים של חטיפת ילדים בישראל

על אף שישראל הנה מדינת חוק אשר בה רשויות האכיפה פועלות ללא מורא עדיין מתקיימת חטיפת ילדים בישראל בעיקר במספר תחומים. כמעט לא קיימים מקרים, כיום, של חטיפת ילדים בישראל לצורכי אימוץ או מסחר בדומה לילדי תימן החטופים.

חטיפת ילדים בישראל על ידי אחד ההורים – בשל מסכסוכי גירושין.
כתוצאה מאי הסכמה וערעור על זכותו של הגורם החוקי לטפל בילד, ביצוע פעולת חטיפה והעברת הילד למקום מסתור בארץ או בחו"ל על מנת לבסס חזקה על משמורת הילד. לעתים קרובי משפחה נוספים של ההורה החוטף משתתפים בהעברתו של הילד.

חטיפה על ידי בני משפחה שאינם ההורים – במקרים מסוימים הורי ההורים שאינם מסכימים עם דרך גידול הילדים, ינסו לפעול לשינוי דרך החינוך וגידול הילדים. במקרים קיצוניים פועלים הסבים או מי מטעמם ותוך הפרת חוקי המדינה ומבצעים חטיפת ילדים בישראל ואפילו מעבירים את הילד למקום מסתור או מנסים להבריחו לחו"ל.

ראוי לציון שמתקיימת חטיפת ילדים בישראל בחברות השמרניות יותר כגון החברה החרדית. ידועים גם מקרים של חטיפת ילדים לצורכי עבדות על ידי גורמים עברייניים בחברה הבדואית.

בכל מקרה כזה או אחר של חטיפת ילדים או חשש לחטיפה כתוצאה מויכוחים, אי הסכמות או כל סיבה כזו או אחרת מומלץ ואפילו רצוי לפנות לעורך דין בתחום.